חופשה "מיוחדת"

האם מותר לבקש חופשה מיוחדת לנושאים מיוחדים? מה ההבדל בין החופשות השונות שאפשר לקבל ואיך עובד התהליך? קראו כאן.

כל חייל רשאי להגיש בקשה לחופשה מיוחדת הנקראת בקצרה "מיוחדת" וזאת בהתאם לצורך אישי ולזכאות הנקבעת לפי סוג המקרה.

חופשה מיוחדת אישית היא חופשה הניתנת לחייל במקרים מיוחדים שאינם כלולים במסגרת ימי החופשה הרגילים (ימי שנתית). זוהי חופשה שאינה ניתנת באופן אוטומטי וכפופה לקבלת אישור חריג ממפקד בדרגת רב-סרן ומעלה.

החופשות המיוחדות מחולקות לשישה סוגים רשמיים:

  • חופשה מיוחדת כללית.
  • חופשה מיוחדת אישית.
  • חופשה מיוחדת לצורכי לימודים.
  • חופשה מיוחדת לחו״ל.
  • חופשה מיוחדת משפחתית בשל מחלה, אשפוז או פציעה.
  • חופשה מיוחדת משפחתית עקב אבל.

לכל סוג חופשה נקבע מספר ימי זכאות שונה ונדרשים אישורים בהתאם לאופי הבקשה. שני הסוגים הראשונים הם הנפוצים ביותר (כלכלית ואישית), ועל כן נרחיב עליהם מעט.

חופשה מיוחדת אישית

החייל זכאי לעד 40 ימים כמענה לבעיה זמנית אישית, סוציאלית חריגה, או מקרה בו למשפחה יש בעיה שהחייל הוא היחיד שיכול לפתור אותה. אישור נדרש: כל אישור שיכול להוכיח את המצב אליו נקלע, מכתב ואישור מפקד (רס סרן ומעלה), אתה האישורים צריך להגיש למשקית ת״ש.

מיוחדת כלכלית

במידה שיש לחייל היתר עבודה אפשר לתת לו עד 40 יום לצאת לעבודה בשנה ואף יותר מכך במקרים חריגים. החופשה תספק מענה לבעיה כלכלית מיידית כגון כיסוי חובות, הלוואות וכדומה, או מענה לבעיה כלכלית קבועה אך דחופה שיש צורך לתת לה מענה זמני עד למציאת פיתרון קבע.

תהליך קבלת "המיוחדת"

הגשת בקשה בצירוף פירוט כרטיס אשראי של חודשיים מתוך שלושת החודשים האחרונים, של החייל ושל הוריו, פירוט עו"ש של 60 ימים רצופים מתוך שלושת החודשים האחרונים של החייל ושל הוריו וכן אישורים על חובות, הלוואות ועיקולים (במידה שיש) והצהרת החייל לחופשה. את אלה יש להגיש למש"ק הת"ש.